העצמת תלמידים וסטודנטים לקויי למידה נכשלים / גרשון קום

העצמת תלמידים וסטודנטים לקויי למידה נכשלים. לעשות את זה קצת אחרת / גרשון קום 
המאמר פורסם גם בפורטל הרפואי דוקטורס.

מאמר זה דן בשאלה מהן הסיבות לתופעת תלמידים תת- משיגים מעבר לעניין לקויות הלמידה וכיצד ניתן לסייע להם ?


מטרת  מאמר זה היא להציג את תפיסתי, כמטפל בתנועה בשיטת 
Shin Sen Do - בתלמידי תיכון וסטודנטים לקויי למידה נכשלים;  לאחר - עבודה רבת שנים במערכת החינוך עם תלמידים לקויי למידה נכשלים (בעיקר בעלי תסמונת ADD ו – (ADHD. טיפול בתנועה בשיטת זו עשוי להשתלב בטיפול הכולל על מנת לסייע למטופל באותם מקומות בהם קצרה ידו של הטיפול הקונבנציונלי להועיל .

מחד: מערכת החינוך בישראל מכירה בתסמיני לקויות הלמידה ואף מקדישה תשומת לב לתלמידים אלה, ומאידך
:אין היא מצליחה בשל בעיות שעיקרן ארגוניות לתת מענה הולם למצוקת אחוז נכבד של לקויי הלמידה הנכשלים .

כך יוצא ,שרבים ממטופלי - לקויי הלמידה הנכשלים, המבקשים להקל מתסמיני לקויות הלמידה נושאים בהווייתם שתי קבוצות של בעיות - בעיות ליבה (תסמיני לקויות הלמידה) ובעיות מעטפת .

תגובת שרשרת הרסנית .
לתפיסתי ,בעיות המעטפת-שהן הבעיות הנלוות - נחשבות לבעיות העיקריות. בעיות אלו, מתבטאות בנזק אקוטי בדימוי העצמי של התלמיד -לקויי הלמידה-הנכשל; דבר היוצר אפקט שרשרת הרסני הפוגע בשלב הבא במימוש מיומנויות חברתיות ולימודיות, דימוי עצמי נמוך ובשלב מאוחר יותר פגיעה בעתיד קרייריסטי.


 היכן הכשל ?
ההסבר בשלושה סעיפים.

1. מערכת החינוך אינה ערוכה כיאות לטיפול בתלמיד לקוי הלמידה בשגרת יום הלימודים , וכך יוצא שאצל אחוז נכבד מלקויי למידה אלה הישגי הציונים נמוכים, דבר הגורם לשיבוצם בקבוצות למידה לא איכותיות. לעובדה זו קשר הדוק למעמדו החברתי הנמוך של לקויי הלמידה.

2. . טיפול אובססיבי ולא יעיל של הורים חרדים להישגי בנם/בתם, מול מערכת בית הספר. מהות טיפול ההורים מתבטא בניסיון אין סופי להציף את הבעיה מול צוות המורים שידם קצרה מלהועיל. הצפת הבעיה באופן אובססיבי לא רק שאינה מקלה על בעיית התלמיד, אלא אף מקבעת את הבעיה ומרחיקה את הסיכוי למציאת פתרון

3. תסכולי התלמיד הנואש שמתקשה לעמוד בדרישות הלימודיות בעיקר בכתות הגבוהות של ביה"ס התיכון נפלט בהדרגתיות ממערכת החינוך בעיקר בגלל שלושה התרחישים הבאים:

א. תסכול התלמיד גורם לחיכוך עם נוהלי המערכת בעיקר מבחינת אי – נוכחות סדירה ואי עמידה במטלות הלימודיות.

ב. חיכוכים אלה גורמים לפגיעה במוטיבציית התלמיד, בהישגיו הלימודיים ובגיבוש הערכה נמוכה של צוות המורים כלפי התלמיד.

ג. התלמיד ספוג חוויות הכישלון יבחר לרוב באפשרות של נטישה חלקית או מוחלטת של התלמיד את בית הספר, בדרך כלל במחצית השנייה של כיתה י"א ואילך.


כיצד ניתן לסייע ?

כמטפל בתנועה-טיפולית  , אעדיף תחילה לטפל בבעיות המעטפת שהן בעיות קלות יותר לטיפול ויחד עם זאת הן הבעיות המהותיות שיש לטפל בהן - בכדי לאפשר צמיחה והתפתחות נפשית ורוחנית של המטופל. גישתי זו מבטיחה מערך טיפול קצר ויעיל.

לשיטתי, היעד העיקרי, בטיפול בתנועה-טיפולית בלקויי למידה תת משיגים הוא בשלב הראשון - העצמה אישית.

כמטפל, אני רואה את נושא העצמה האישית אצל לקויי הלמידה כמעין הנעת מצבר אנרגטי אשר יסייע לו בהתמודדות מול דרישות הולכות ומחמירות בכל תחום שהוא בחברה המודרנית, חסרת הסבלנות והסובלנות לכישלונות והישגים נמוכים של הפרט. 
רקורד טיפולים קודמים בגישתי זו מלמד אותי שהמטופל רוכש במהלך הטיפול תובנות, מיומנויות והשראה לפתירת בעיות הליבה באופן עצמאי.

לקריאה נוספת:

על הרעיון מאחורי האסטרטגיה הטיפולית לחצו כאן 

למאמר נוסף בנושא - לחצו כאן

ולעוד סקירה בנושא מאמר זה  - לחצו כאן

למאמרים נוספים בנושא לחצו על התגיות כאן למטה