Praxis - אני לא יכול ! אתה כן יכול ! / גרשון קום
לא כל אמירה "אני לא יכול, לא מסוגל" הגוררת אחריה הימנעות - היא נכונה ומוצדקת. בכדי להבין ענין זה, ניתן להעזר במונח הפילוסופי היווני מתורת ההכרה - Praxis, ולבנות דרכי טיפול תנועתי - להגדיל את היכולת הביצועית של האדם.
הפרקסיס - עוסק בתפישתו של האדם לגבי הפער של המציאות הפיזית המשקפת את האובייקטיבי, לבין דפוסי החשיבה של האדם - המשקפים את הצד הסובייקטיבי. כך שלא כל אמירה "אני לא יכול לבצע" "אני לא מסוגל לבצע" - משקפת מצב אובייקטיבי.
הפרקסיס - משקף את הפער בין המציאות הסובבת את האדם לבין התפיסה האישית שלו. במצב תקין - הפער קטן, כך שמידת המיומנות של האדם ליצור קשר יעיל עם הסביבה הפיזית - טובה יותר. במקרה זה, ההיבט הקוגניטיבי לא מציף אותו בחששות, פחדים וגורמים מונעים. כלומר ההיבט הקוגניטיבי - לא מהווה עבורו גורם מעכב; אלא ההפך - מנתב אותו להשגת המטרה.
דוגמה טובה, היא דווקא אצל החיות שהן מנוטרלות מחשיבה שלילית. הן מבצעות את הפעולה ללא דיון מקדים ומונע הצלחה - לגבי מידת היכולת האישית. לדוגמה: המראה הנפוץ של החתול הקשיש והשמן שמדלג באלגנטיות מעל גדר החצר ומטפס בקלילות בגרם המדרגות. הוא מנוטרל מכל חשיבה חוסמת באשר לגילו, מבנה גופו או כל ענין אחר. הוא פשוט "מבצע" בלי דיונים מיותרים בינו לבין עצמו. במקרה זה פער הפרקסיס - קטן.
תסמין ה - Dyspraxis: כאשר האינטראקציה עם הסביבה לא מתקיימת בצורה אפקטיבית ופער הפרקסיס גדול. אז תהיה הימנעות מפעולה, נטייה להתבודדות, צמצום העשייה לדברים מוכרים בלבד ללא התנסות ולמידה של חוויות חדשות. המטפל התנועתי נדרש לצמצם את הפער ולהגדיל את היכולת הביצועית של המטופל.
על פי הנחת היסוד העיקרית של תנועה טיפולית S.S.D: שיפור מיומנות מוטורית משקף גם שיפור בהיבט המנטלי.
לא כל אמירה "אני לא יכול, לא מסוגל" הגוררת אחריה הימנעות - היא נכונה ומוצדקת. בכדי להבין ענין זה, ניתן להעזר במונח הפילוסופי היווני מתורת ההכרה - Praxis, ולבנות דרכי טיפול תנועתי - להגדיל את היכולת הביצועית של האדם.
הפרקסיס - עוסק בתפישתו של האדם לגבי הפער של המציאות הפיזית המשקפת את האובייקטיבי, לבין דפוסי החשיבה של האדם - המשקפים את הצד הסובייקטיבי. כך שלא כל אמירה "אני לא יכול לבצע" "אני לא מסוגל לבצע" - משקפת מצב אובייקטיבי.
הפרקסיס - משקף את הפער בין המציאות הסובבת את האדם לבין התפיסה האישית שלו. במצב תקין - הפער קטן, כך שמידת המיומנות של האדם ליצור קשר יעיל עם הסביבה הפיזית - טובה יותר. במקרה זה, ההיבט הקוגניטיבי לא מציף אותו בחששות, פחדים וגורמים מונעים. כלומר ההיבט הקוגניטיבי - לא מהווה עבורו גורם מעכב; אלא ההפך - מנתב אותו להשגת המטרה.
דוגמה טובה, היא דווקא אצל החיות שהן מנוטרלות מחשיבה שלילית. הן מבצעות את הפעולה ללא דיון מקדים ומונע הצלחה - לגבי מידת היכולת האישית. לדוגמה: המראה הנפוץ של החתול הקשיש והשמן שמדלג באלגנטיות מעל גדר החצר ומטפס בקלילות בגרם המדרגות. הוא מנוטרל מכל חשיבה חוסמת באשר לגילו, מבנה גופו או כל ענין אחר. הוא פשוט "מבצע" בלי דיונים מיותרים בינו לבין עצמו. במקרה זה פער הפרקסיס - קטן.
תסמין ה - Dyspraxis: כאשר האינטראקציה עם הסביבה לא מתקיימת בצורה אפקטיבית ופער הפרקסיס גדול. אז תהיה הימנעות מפעולה, נטייה להתבודדות, צמצום העשייה לדברים מוכרים בלבד ללא התנסות ולמידה של חוויות חדשות. המטפל התנועתי נדרש לצמצם את הפער ולהגדיל את היכולת הביצועית של המטופל.
על פי הנחת היסוד העיקרית של תנועה טיפולית S.S.D: שיפור מיומנות מוטורית משקף גם שיפור בהיבט המנטלי.
זכרו את ההיגד: "אתה יכול, אם תחשוב שאתה יכול" | George Reeves
שתי אסטרטגיות טיפול לצמצום הפער והגברת המיומנות הביצועית:
1. אסטרטגיה טיפולית הנלמדת בהרחבה במסלול ההכשרה למטפלים בתנועה S.S.D מתבססת על שיפור דימוי גוף המתבצע בשלושה היבטים
א. היבט רגשי של תדמית הגוף.
ב. היבט פיזי: הכרת איברי הגוף, תפקודם והיכולת ליצור תנועה אינטגרטיבית.
ג. היבט סכמטי של הגוף.
2. אסטרטגיה טיפולית נוספת הנלמדת במסלול ההכשרה הוא : טיפוח שלושה השלבים בהתנהגות המוטורית:
א. תכנון רעיון לצורך הפקת פעולה יעילה.
ב. ארגון האסטרטגיה להוציא לפועל את הרעיון.
ג. ביצוע התכנית באופן יעיל , זורם ואפקטיבי.
לעיון במאמרים וסקירות נוספות בנושא, לחצו על התגיות למטה
☎ להדרכות ושאלות 👈 GershonKum@
