ההיבטים הפסיכוסומטיים של אימוני מתיחות / גרשון קום

ההיבטים הפסיכוסומטיים של אימוני מתיחות / גרשון קום

לאימון מתיחות קיימים אספקטים פיזיים רבים עליהם נכתב רבות; אך לאימון מתיחות קיימים גם אספקטים פסיכוסומטיים. כאן בסקירה, מתחת לתמונה, אני מציין ומסביר שלושה מהם.

אני מדגים לפיתת לטאה

א) האספקט הראשון מתייחס לעניין הסטגנציות הרגשיות הנכלאות בגופינו. ניתן להבחין בסטגנציות אלה אצל אדם כעוס - בשפת הגוף הקשוחה שלו; עם דגש ל-"תפיסות" במספר מוקדים בעיקר באזור הגבות, שפתיים, חגורת הכתפיים, כפות ידיים מאוגרפות, מתח באצבעות כפות רגליים (בעיקר במצב ישיבה); ובאופן כללי טונוס שרירים גבוה. הגוף כולו נהייה כמאגר רב נקודתי של מוקדי מתח רגשי.
הקשר בין רגש "הכעס" למצב הפיזי (מנחי גוף) המתואר כאן, מוכיח את הקשר הקיים בין המאפיין הפיזי למאפיין הרגשי. מה גם שפתולוגיות פיזיות רבות כמו לדוגמה: כיב קיבה, מעי רגיז, לחץ דם גבוה הן גם על פי הרפואה הקונבנציונלית תולדה של סטגנציות רגשיות שליליות שלא השתחררו.
להמחשת הנאמר לעיל ניתן להסתמך על הכתוב בקהלת י"א פסוק י': "...הסר כעסך מלבך והעבר רעה מבשרך". או כפי שמציין אלחנן גפני בספרו "קרל יונג", הסוקר את עיקרי תורתו של הפסיכיאטר קרל יונג (תלמידו של פרויד): "היכן שוכנת הנפש בגוף ? אנו מעריכים שהיא שוכנת בראש, האינדיאנים ילידי אמריקה טענו שהיא שוכנת בלב, בני שבטים באפריקה טוענים שהיא שוכנת בבטן...."

אימון מתיחות מובנה, איטי, מקיף את כל מכלול הגוף, מלווה בנשימה פונקציונליות ישפיע על מוקדי הסטגנציות הכלואים בגופינו במטרה לפרקם. מוקדים אלה, הם המאגר הרב נקודתי של מוקדי המתח הרגשי שיש לפרק. תנועת המתיחה היא הפוכה לפעולת השימור של המתח הלא רצוי. 
וההפך: פעולת השימור ההרסנית של הסטגנציה הרגשית אותה אנו מנסים למנוע, עלולה להתרחש בעת השארות סטטית במצב רגשי שלילי (כעס, קנאה, וכד') ולהחריף במנח גוף מופנם. לעומת זאת לתנועת מתיחה - השפעה רצויה; השפעה של פירוק מוקדי מתח רגשי.

כאן בהמשך מתחת לתמונה הסברים נוספים. 

אני מדגים מתיחת מקטע אנטריורי של האמה

ב)  במצב ערות, כשהחושים פועלים, ניתן להסיח מחשבות מטרידות ובכך להקל רגעית על כובדן הרגשי. לעומת זאת - בעת שינה, כשהתהליכים התודעתיים – פועלים; החושים שאינם במצב ערות לא יכולים לסייע בהדחקת מחשבות מטרידות שהתודעה מציפה בעת השינה. הפועל היוצא הוא, שהאדם במצב שינה - נאלץ להתמודד עם מחשבות אלה המוטחות בפניו. ברוקסיזם - תופעת חריקות השיניים, נעילת הלסתות בחוזקה הן דוגמאות לצד תופעות נוספות המעידות על הקושי של התמודדות עם תוצרי התודעה. הן אינן מתועלות מגוף האדם החוצה. התודעה מטיחה בפני בעליה מחשבה טורדנית, וזה האחרון המצוי במצב פסיבי של שינה נאלץ להתמודד עם מחשבה זו. נשאלת השאלה, עד כמה האדם נמצא במצב של יכולת שחרור ותיעול תוצרי תודעה. מצב רצוי של יכולת שחרור, הוא תוצאה של אימון מתיחות יעיל - מקדים, העשוי ליצור מצב של תיעול יעיל של תוצרי התודעה; שאם לא כן, המעברים הפסיכוסומטיים - ישארו מלאים ותקועים ללא יכולת לתעל את תוצרי התודעה המכבידים המופקים בעת שינה. לכן, אימון מתיחות מובנה, כדרך שיגרה לפני השינה - עשוי להועיל בתיעול ושחרור בעת שינה.

מתחת לתמונה עוד הסברים

אני מדגים פתיחת אזור בית החזה, גרון, מתיחת שרירי רגליים

ג) אימון מתיחות נכון ושגרתי - יוצר אישיות פתוחה, זורמת ומשתלבת - בנסיבות החיים הרגעיות; ובכלל זה, יכולת מעבר מאירוע טראומתי - העלול ליצור סטגנציה המזוהה כפוסט טראומה, למצב רצוי של שחרור ורפיון מהחוויה מבלי שחיי השיגרה ייפגעו.

באימון כושר, קיימת נטייה להתרכז בחיטוב הגוף, בפיתוח שרירים והורדת מסת שומן. אך מומלץ גם להכניס לתכנית האימונים האישית - אימון מתיחות מובנה המוכלל על כל איברי הגוף - התנועתיים כדרך שיגרה ללא קשר לאימון המתיחות הקצר לפני פעילות ספורט. אימון מתיחות צריך להתבצע בהנחיה מקצועית.

אני מדגים לפיתת קיפוד

לעוד סקירות ומאמרים בנושא לחצו על התגיות כאן למטה
ליצירת קשר
חזרה לעמוד הראשי של האתר לחצו כאן