המנגנון המתמטי של ניהול רגשות / גרשון קום

המנגנון המתמטי של ניהול רגשות / גרשון קום

על פי ניסיון החיים ועל פי הגישה הפסיכוסומטית - לכל חוויה יש ארבעה שלבים. לדוגמה סיטואציה של מבחן בהדגמה על ג'ודוקה (ספורטאי מענף הג'ודו)  העומד להתחרות בתחרות מכריעה. שלב ההכנה הפיזית והמנטלית לתחרות - יוגדר כשלב המתח, שהוא השלב הראשון בחוויה. ככל שמועד התחרות קרב ובא, שלב המתח מתגבר. סופסוף מועד התחרות הגיע. הג'ודוקה עולה למזרון ובעוד שניות יתחיל הקרב עם יריבו; סיטואציה זו, מוגדרת כשלב השני בחוויה : שיא המתח או בשמה האחר - טעינה. סיום הקרב התחרותי יוגדר כשלב השלישי בחוויה : שחרור (זהו, זה נגמר). אך החוויה עדיין לא התפוגגה והיא עדיין לא ממוקמת מאחורי הווייתו הרגשית של הספורטאי; אלא לאחר השלב הרביעי, המוגדר כשלב הרפיון - שבו מתבצעת הפקת הלקחים ובעיקר השארת החוויה מאחור. אותה נוסחה בעלת ארבעה שלבים מתרחשת בכל חוויה; כמו  גם לפני ביקור אצל רופא שיניים, או אירוע משמח כמו חתונה; ואף כאשר אנו מקיימים פעילות יומיומית מהירה ושגרתית  כמו שיחת טלפון, חציית כביש, קניות בסופר וכן הלאה.

תסמין הפוסט טראומה (PTSD) מוסבר על פי נוסחה זו, כחוויה שאדם חווה באופן מהיר מידי וחלקי. השלב הראשון והשני (מתח וטעינה) התבצעו מהר מידי. לדוגמה: רכב שהגיח בפתאומיות ופגע באדם כאשר הלך להנאתו בטיילת; או ריכוז חוויות טראומתיות של פציעה, הרג חברים בסביבתו של החייל והפגזות בלתי פוסקות בשדה הקרב. כאשר השלב השלישי (שחרור) והרביעי (רפיון) לא התקיימו, כך שהחוויה נותרה מקובעת בהווייתו של האדם.

הבנת מנגנון זה - בעל ארבעה השלבים, עשוי להקל עלינו בניהול רגשות. יש לנו את היכולת למפות את התחושות ובכך לשלוט בתהליך הרגשי הקשה. 
לדוגמה בעת פרידה ידועה מראש; אך יותר מזה - פרידה פתאומית. כשהאדם מכיר לעומק את מנגנון ארבעת השלבים, הוא יכול למפות את עצמו מבחינה רגשית בעת החוויה העוצמתית שהוא חווה; כמו פטירת יקיר ואבל לדוגמה. הדבר  יקל עליו לנווט את עצמו לכיוון השלב השלישי והרביעי "שחרור ורפיון". ניווט אישי זה בתוך סבך הבעיה הרגשית, ימנע ממנו להתקע בתוך החוויה - ללא מוצא.

מנגנון ארבעת השלבים, עשוי גם למנוע מאיתנו להקלע לתוך מערבולת כעסים ותסכול. לדוגמה:  אם נקלענו לסיטואציה מכעיסה שבה מעורב אדם נוסף, יש לזכור שקיים חשש שניסחף לשלב השני של שיא הכעס (טעינה) ואיש לא יכול להבטיח לנו מתי נגיע לשלב השחרור והרפיון - כי העניין תלוי גם בהתנהלות של האדם או המוסד עליהם אנו כועסים. לכן, לשיקול דעתו של כל אחד – יש להחליט עד כמה שווה להכנס לתוך מערבולת הכעס; או לפוגג את הכעס כבר בעת תחילתו של השלב הראשון, ובכך להמנע ממסע מתסכל ולא בריא, אם נאפשר לתהליך לקחת אותנו - לשלב השני של טעינת המתח. מאותה סיבה מומלץ לזהות את אקט הצפצוף העצבני של הנהג שמאחורינו - ללא סיבה מוצדקת, כמעבר שלו משלב המתח לכיוון שלב הטעינה האלים. לכן, הנכון ביותר הוא לאפשר לו לעקוף ולהעלם באופק; כי - מדובר בנהג טעון מאד, שכבר מצוי הרבה מעבר לשלב המתח. מסוג הנהגים שמסוכן לחלוק איתם את אותו כביש. 

לגבי כעס כתופעה העלולה להופיע בכל מקום ובכל עת, יש לזכור, שחיוך סמוי או גם נשימה עמוקה - עשויים לפוגג את שלב המתח והימנעות מהגעה לשלב הטעינה. זו דינמיקה שתאפשר התנהלות רציונלית מול האירוע הבעייתי - לצורך מציאת פתרון לא מתוך סערת רגשות ושיקול דעת לא בהיר.

הכרת מנגנון ארבעת השלבים והתנהלות על פיו בחיי היומיום, בהחלט מסייע להגברת המודעות האישית ברגע משבר; ולהתנהלות בריאה מנטלית, רגשית ולכן גם פיזית במגוון זירות וסיטואציות. מודל זה הוא גם כלי הדרכה יעיל למורים, מנחים, מאמנים, והורים; וכמובן - איש איש לעצמו.
לסקירות ומאמרים נוספים בנושא לחצו על התגיות כאן למטה.