תסכול. ההיבט החיובי של התסכול באימון ובלמידה / גרשון קום
זרימה תנועתית - מעידה על העדר חסימות בהיבט תפקודיי שלד ובהיבטים מנטליים ונפשיים. וההפך. ביצוע לקוי מעיד על המצאות גורם חוסם - פיזי או מנטלי, נפשי. ביצוע מוטורי - לקוי, יעודד הופעת תסכול מהעדר יכולת הפקת זרימה תנועתית.
בלימודיי תנועה טיפולית, נלמדת שיטה - תנועתית המשכללת - תפקודי שלד ומשפיעה על היבטים מנטליים ונפשיים של המתרגל. לכן, ניתן לראות בשיטה התנועתית הנלמדת - כשיטה חודרת מערכות גופנפש. הדבר נכון גם לגבי השפעת תרגול אמנויות לחימה על הווייתו הפיזית והנפשית של המתרגל, לצד ההכוונות הנוספות כמו הגנה עצמית והענקת בטחון עצמי.
בלימודיי תנועה טיפולית, נלמדת שיטה - תנועתית המשכללת - תפקודי שלד ומשפיעה על היבטים מנטליים ונפשיים של המתרגל. לכן, ניתן לראות בשיטה התנועתית הנלמדת - כשיטה חודרת מערכות גופנפש. הדבר נכון גם לגבי השפעת תרגול אמנויות לחימה על הווייתו הפיזית והנפשית של המתרגל, לצד ההכוונות הנוספות כמו הגנה עצמית והענקת בטחון עצמי.
על פי התפישה המתודית אשר הנהגתי במסלול לימודיי
תנועה טיפולית, אין אפשרות לצלם בשיעור ואין חלוקת סי.די וקליפים של וידאו - עם
צילומי התרגילים; אך כן יש - שרטוטי
תרגילים עם צורך להוסיף עליהם הערות אישיות של המתרגל; וכן - ניתנים שיעוריי תמיכה ועזרה
לפי הצורך. כלומר, אין אמצעיי מדיה חיצוניים - עוקפים את הווייתו של התלמיד, שיסייעו לו בהפנמת החומר; אלא אמצעי למידה שיכוונו את הלמידה אל תוך עולמו של התלמיד. כך שהלמידה תהייה כן - מתוך חקר אישי; ולא חיקוי ממה שנראה בסרטון וידאו.
הנה הוא מופיע- התסכול:
כך יוצא, שבחלק הראשון של מסלול הלמידה, שהסטודנט המבקש לחזור על התרגול ללא נוכחות מורה בין שיעור לשיעור - הוא לא תמיד יזכור את דרך התרגול במלואה. או שחשב שיש לבצע אקט מוטורי מתוך התרגיל בצורה מסוימת - על פי זכרונו מהשיעור האחרון, אך למעשה יש לבצע זאת אחרת. דינמיקה זו גורמת לאי – זרימה בתהליך הלמידה. תחושת ההיתקעות גוברת כשלסטודנט כאמור אין בכוונה תחילה - סי.די או קליפ וידאו שיפתרו לו לכאורה בדרך מהירה בעזרת מדיה אלקטרונית את ההיתקעות אותה הוא חווה. ההפך ! דרך השגת הזרימה הלימודית תהיה במצב זה איטית אך יסודית; מבוססת על חקר אישי של התלמיד המתבסס על זכרונו והבנת שרטוט התרגיל שברשותו עד לשיעור הבא שבו יפגוש את המורה.
דינמיקה זו, השואבת את כל הווייתו של התלמיד לתוך אתגר התרגול והלמידה, היא הדינמיקה הרצויה והמיטיבה עם המתרגל. היתקעות - גם כמו זו המתוארת לעיל בתהליך הלמידה, שייכת לקטגוריית תחושות ורגשות של חסימה המביאה עמה תחושת תסכול.
כך יוצא, שבחלק הראשון של מסלול הלמידה, שהסטודנט המבקש לחזור על התרגול ללא נוכחות מורה בין שיעור לשיעור - הוא לא תמיד יזכור את דרך התרגול במלואה. או שחשב שיש לבצע אקט מוטורי מתוך התרגיל בצורה מסוימת - על פי זכרונו מהשיעור האחרון, אך למעשה יש לבצע זאת אחרת. דינמיקה זו גורמת לאי – זרימה בתהליך הלמידה. תחושת ההיתקעות גוברת כשלסטודנט כאמור אין בכוונה תחילה - סי.די או קליפ וידאו שיפתרו לו לכאורה בדרך מהירה בעזרת מדיה אלקטרונית את ההיתקעות אותה הוא חווה. ההפך ! דרך השגת הזרימה הלימודית תהיה במצב זה איטית אך יסודית; מבוססת על חקר אישי של התלמיד המתבסס על זכרונו והבנת שרטוט התרגיל שברשותו עד לשיעור הבא שבו יפגוש את המורה.
דינמיקה זו, השואבת את כל הווייתו של התלמיד לתוך אתגר התרגול והלמידה, היא הדינמיקה הרצויה והמיטיבה עם המתרגל. היתקעות - גם כמו זו המתוארת לעיל בתהליך הלמידה, שייכת לקטגוריית תחושות ורגשות של חסימה המביאה עמה תחושת תסכול.
ביצוע מוטורי מקרטע ולא זורם בחלק הראשון של תהליך
הלמידה- כפי שמתואר לעיל, עשוי להתפרש כחסימה - מסיבות פיזיות בגלל מגבלה בתפקוד שלד;
אך חסימה זו יכולה גם לנבוע ממעצור נפשי מודע או שלא מודע.
לכן, יש לראות באי זרימה בתהליך הלמידה - איתות לקיומו של חסם פיזי או נפשי איתו צריך להתמודד. ההתגברות על הקושי התנועתי וביצוע התרגיל באופן זורם, מעיד על שחרור חסימה. זו מהות העצמה אישית. לא בריחה מהתסכול אלא התמודדות המומלצת לפחות בשלושה שלבים (כאן למטה יש קישור למאמר על מודל מתודי מורחב עם שישה שלבים):
בשלב הראשון - לחקור ולהבין את המאפיין המוטורי היוצר
את ההיתקעות.
בשלב השני – ההתמודדות הפיזית. המתרגל יתמודד על ידי ביצוע מוטורי עם האקט התנועתי הבעייתי ויתיר את הקושי הביצועי בעזרת החקר שביצע בשלב הראשון.
בשלב השלישי – ימשיך ויבצע את התרגול מתוך כוונה להשתפר עוד ועוד.
בשלב השני – ההתמודדות הפיזית. המתרגל יתמודד על ידי ביצוע מוטורי עם האקט התנועתי הבעייתי ויתיר את הקושי הביצועי בעזרת החקר שביצע בשלב הראשון.
בשלב השלישי – ימשיך ויבצע את התרגול מתוך כוונה להשתפר עוד ועוד.
הנחת היסוד - בנוגע לקשר בין פרופיל גופנפש של המתרגל
לבין איכות הביצוע המוטורי שלו, טוענת שאם המתרגל הצליח להתגבר על החסימה שמוסברת על ידו כשכחה,
בלבול, דיסקואורדינציה, לקות למידה ועוד רשימה ארוכה של תירוצים והסברים – הרי שהצליח
להתגבר על חסימה פיזית או/ו נפשית שהייתה קיימת בהווייתו. למעשה, עצם ההתגברות על
החסימה שמנעה עד עכשיו ביצוע מוטורי מיטיבי - היא עוד צעד בתהליך העצמה אישית של המתרגל.
למתעניינים עוד מאמרים וקטע וידאו - בנושא זה. לחצו על מה שמעניין אתכם:
פרקסיס. אין דבר כזה - אני לא יכול. לא מסוגל
מודל מתודי עם שישה שלבים להפנמת תנועה חודרת מערכות גופנפש.
לצפייה בקטע וידאו קצר וחביב : שיחה עם מר עבודה קשה
מודל מתודי עם שישה שלבים להפנמת תנועה חודרת מערכות גופנפש.
לצפייה בקטע וידאו קצר וחביב : שיחה עם מר עבודה קשה
ועוד מאמרים בתגיות כאן למטה
