נשימה. זה הרבה יותר מזה / גרשון קום

נשימה. זה הרבה יותר מזה / גרשון קום 
תרגול תנועה בסגנון Shin Sen Do  לתפישתנו, צריך שיהיה מלווה ומסונכרן  עם נשימה עמוקה. מאמר זה עוסק בהיבטים: הפיזיים, הפסיכוסומטיים והאנרגטיים של נשימה עמוקה או בשמה האחר נשימה פונקציונלית.


סדר וארגון בניהול הנשימה: פורמט הנשימה הנהוג בסגנון 
Shin Sen Do 
שאיפה בעזרת האף – בטן כונסת פנימה , בית החזה מתמלא.
נשיפה בעזרת הפה -  שחרור הבטן , התרוקנות בית החזה.

לנשימה העמוקה מגוון רחב של היבטים פיזיים, פסיכוסומטיים ואנרגטיים המוסברים כאן בהמשך. בסוף יש גם מסקנות.

נתחיל עם ההיבטים – הפיזיים  לנשימה עמוקה . השפעה רב מערכתית.

א. הפעלה של כלוב בית החזה ומערכת הנשימה


ב. ונטילציה .

ההסבר לשני סעיפים אלה -


שאיפה-
  אוויר נכנס דרך האף – קנה נשימה – סמפונות – ריאות – נאדיות הריאה . (בהמשך התהליך : כדוריות הדם האדומות משנעות את החמצן לכלל מערכות הגוף).
הסרעפת בהיותה שריר דק הממוקם בין בית החזה לחלל הבטן משנה את מופעה  ממנח קמור למנח שטוח .
בעת השאיפה מתקיים כיווץ שרירים בין צלעיים , שרירי סרעפת – הצלעות מתרוממות – אוויר נכנס לריאות – נפח בית החזה גדל.

נשיפה-  ההפך. אוויר יוצא דרך הפה – הרפיית שרירי סרעפת , השרירים הבין צלעיים והקטנת נפח הריאות. המתרגל ביוזמתו מרפה גם בטן.


ונטילציה -  נפח האוויר המוחלף בכל נשימה. "מרכז הנשימה" בגזע המוח שולט בתהליך הוונטילציה.
VO2 – הוא הערך המציין את נפח החמצן שהגוף צורך בכל דקה. בנשימה עמוקה, ערך ה -  VO2 עולה ובכך מתאפשרת  הובלת כמות גדולה יותר של חמצן במערכות הגוף.
חמצן הוא בין ארבעת היסודות העיקריים (פחמן, מימן, חנקן) - המרכיבים את מסת הגוף; ובין הארבעה - הוא העיקרי בניהם.
נוכחות חמצן בדם מאפשרת פינוי פסולת מטבולית ממחזור הדם.
נוכחות חמצן מסייעת ליצור איזון במידת החומציות בגוף על ידי שמירה מתאימה של חמצן וסילוק עודף של החומצה : 
CO2
- פחמן דו-חמצני.

ג. עיסוי איברי הבטן הפנימיים בעזרת  שריר הסרעפת; הסרעפת משנה מופעה ממופע קמור לשטוח בעת השאיפה ובכך היא מפעילה לחץ חיובי על איברי הבטן בווקטור אנכי . בשלב זה , על פי שיטתנו אנחנו יוזמים הכנסת הבטן בעת השאיפה ובכך אנחנו מגבירים את אפקט העיסוי על ידי הפעלת וקטור אופקי על הבטן . עיסוי זה יעיל להנעת איברי הבטן עצמם ולסייע בהנעת התהליכים אותם הם מבצעים כמו פעולת הקיבה, הכבד ושאר האיברים.


היבט פסיכוסומאטי:

ונטילציה רגשית –

לראיית ד"ר
Ken Dychtwald
הבטן מהווה את מקום היווצרות הרגשות (" יש לי פרפרים בבטן לפני המבחן". " יש לי תחושות בטן" ) ויש לנקזם שאם לא כן עודף רגשות עכושים עלול ליצור סטגנציה ולהוביל להתפתחות מחלות פיזיות כמו כיב הקיבה , מעי רגיז.

בכדי ליעל את הוונטילציה הרגשית , נעזר בתחום
האנטומיה הטופוגרפית ; בעזרת מערכת המרידיאניים - ערוצי האנרגיה בראיית הרפואה הסינית; ובצובו שהן נקודות ההשפעה עליהן.
נתכוונן לצובו
C.V 6  הממוקמת 1.5 צון (בערך טווח  קודקוד אצבע מורה וקודקוד האמה) מתחת למרכז הטבור בקו האמצע.
בשאיפה- נכניס בטן פנימה ומצובו
C.V 6 נדחוק מטען רגשי כלפי מעלה אל אזור בית החזה; צובו  C.V.16-22  . ראו בשרטוט.
בנשיפה – בעזרת הפה נדחוק מבית החזה, צובו :
C.V.16-22 מאיתנו החוצה.

ייתכן ובגלל עניין זה , כותב ד"ר עופר רז בספרו אנטומיה טופוגרפית שלנקודות אלה השפעה של 
שחרור, 
הרפייה, הנעת צ'י. 


סקירה מפורטת על ההיבט הפסיכוסומטי ניתן לקרוא כאן באתר את תקציר המאמר  "סרעפת כמשפיעה על תהליכי גוף – נפש"  לחצו על הקישור לקבלת תקציר המאמר.
 
היבט אנרגטי :
גיוס הכוחות האנרגטיים הבסיסיים ביותר : יין ויאנג להפקת תנועה עוצמתית וחסכונית במשאבים. בעת הביצוע המוחצן של התנועה המזוהה ככוח יאנג – נבצע שאיפה. בעת ביצוע החלק המכונס של התנועה נבצע – נשיפה. הסברים והרחבה בנושא – ניתן לקרוא כאן באתר את
התקציר תנועה יעילה. זה לא הכושר ולא הגיל.



מסקנות
ביצוע נשימה עמוקה מתוך הבנה עמוקה של התהליך, עשויה להיות כלי עזר בתחום הפיזי והתחום המנטלי , נפשי.

א. נשימה עמוקה מנטרלת נשימה רדודה ובכך מפעילה תהליכים פיזיים פנימיים.

ב. לנשימה עמוקה השפעה פסיכוסומטית  ויצירת איחוד והרמוניה בין האדם לבין עצמו : נשימה עמוקה עם תזמון מבוקר של שאיפה ונשיפה מסדיר את האי- סדר הפיזי והנפשי ברגע של חוסר איזון. ניתן להסיק זאת על דרך השלילה מתופעת "ההיפר ונטילציה"  המוגדרת כנשימה רדודה ומהירה (ירידה ברמת הפחמן הדו חמצני בגוף) בעת התרגשות ומצבי חרדה .

ג. בעת פעולה פיזית – מומלץ לשאוף מלוא הראות לפני , ולנשוף בעת ביצוע הפעולה כדי להשיג איכות ויעילות; קלות ודיוק - בביצועה.

ד. נשימה עמוקה בקצב תואם - יוצרת איחוד והרמוניה בין בני זוג וקבוצה לכל מטרה וייעוד.
ה. שחרור סטגנציות בעזרת דמיון מודרך בשילוב נשימות – עמוקות. בעת השאיפה נתמקד תודעתית במקום הכואב או בגורם המפריע (דמות אדם לדוגמא) ובעת הנשיפה נשחרר , נפרק , נפזר – תודעתית את אותו גורם.


למאמר על הסרעפת מהיבט פסיכוסומטי יש 👈 כאן

לצפייה בהנפשה של פעולת הסרעפת 👈 כאן
כיצד ניתן להטעות את מערכות הגוף בזמן סטרס כך שהן יתפקדו במצב רוגע 👈 כאן

עוד סקירות בנושא זה לחצו על התגיות כאן למטה.

☎ להדרכות ושאלות צרו 👈 כאן