הטעיית המערכת העצבית בזמן סטרס להשגת תיפקוד רגוע,יעיל ומפוקס / גרשון קום
או: איך ניתן להשפיע על המערכת הנירולוגיות בכדי להרגיע את מערכות הגוף בזמן סטרס.
התקציר מסתמך על פרסומי מכון ויצמן ו- Harvard Medical School המצורפים בהמשך.
בזמן סיטואציה מלחיצה לתפישתו של האדם, מערכות הגוף והנפש נערכות למגננה. זה מלווה בתהליכים הפוגעים באיזון הבריאותי הפיזי והנפשי (ראו פירוט בהמשך); כשלמעשה אין באמת צורך בהערכות הגוף למצב מלחמה. כמו כן, אופי תפקוד זה של מערכות הגוף מקשה על קשב, ריכוז ותפקוד בשיקול דעת.
החדשות הטובות הן - שכן שניתן לשלוט במערכת העצבית (ולא על ידי תרופות) למרות היותה אוטונומית; כך שהיא תגרום למערכות הגוף לתפקד בצורה אופטימלית, למרות הסטרס שבו האדם מצוי.
במילים אחרות: את הסיטואציה המלחיצה לא ניתן לשנות, אך את התנהלות מערכות הגוף - כן ניתן לשנות; כך שהוא יתפקד בצורה אופטימלית ומיטבית למרות קיומה של הסיטואציה המאיימת לתפישתו של האדם.
איך זה מתבצע ?
ההסבר מורכב מארבעה חלקים הקשורים זה לזה:
Sympathetic nervous system
Parasympathetic nervous system
Nervus Vagus
והחוליה המקשרת: נשימה פונקציונלית
נצא לדרך. ההסבר שלב אחרי שלב:
בזמן סטרס, לחץ נפשי, תחושת מצוקה - להבנתו של האדם, הגוף מנוהל על ידי מערכת העצבים הסימפתטית Sympathetic nervous system במטרה להבטיח את הישרדותו בסיטואציה שהוא חווה. מבחינה פיזיולוגית, הגוף נערך למצב של מלחמת הישרדות מול הסיטואציה המאיימת לתפיסתו של האדם. במצב זה, תהיה עליה בקצב פעולת הלב, עליה בלחץ הדם, עליה ברמת הסוכר, הפסקה בפעילות העיכול, החלשה של המערכת החיסונית, גוף נוקשה יחסית, הפרשת אדרנלין ולכן חוסר הבחנה בפרטים קטנים, הפחתה ביכולת קשב וריכוז, הפחתה ביכולת תקשורת בינאישית. תחושה אישית של מצוקה, כאשר יכולת שיקול הדעת וקבלת החלטות גם היא פוחתת. זה מצב לא מאוזן מבחינה בריאותית ושלא באמת נדרש ביחס לסיטואציה שהאדם חווה. מצב זה עלול לפגוע ביכולת התפקוד ברגע מצוקה; דווקא באותו רגע שנדרש תפקוד מהיר ויעיל. בקישורים למטה, ראו פירוט סקאלה של יכולות מנטליות ופיזיות בהתאם לקצב הלב לדקה.
שליטה אישית על מצב זה: ניתן להפוך את הקערה על פיה, וברגעי סטרס שמערכות הגוף מכינות את עצמן למלחמה, ניתן להטעות את מערכות הגוף בכדי שיתפקדו ברוגע ויעילות במצבי לחץ. להלן ההסבר - איך ניתן לבצע את זה.
מערכת העצבים הפאראסימפתטית
Parasympathetic nervous system בניגוד לקודמתה, מערכת העצבים הסימפתטית, בין
שאר תפקידיה למתן את הפעולות הפיזיולוגיות הנוצרות בזמן סטרס בכדי לאפשר
תפקוד תקין ותחושת רווחה. איך ניתן לעורר את מערכת העצבים הפאראסימפתטית
ברגעי מצוקה ?
כאן נכנס לזירה שחקן נוסף: ה- Nervus Vagus או בעברית "העצב התועה" שלו מסלול ארוך יחסית (ומכאן גם שמו). ראו בתמונה. המערכת הפאראסימפתטית המרגיעה והמאזנת נעזרת בעצב התועה בהיותו עצב גולגולת שממשיך לנדוד ולהשפיע על איברים חיוניים בחזה ובבטן. מה המשמעות של זה ?
המפתח לפתרון: השאלה האחרונה והחשובה לצורך הענין היא, איך האדם יכול לגייס
לטובתו ברגע מצוקה את "העצב התועה" בכדי שימתן את פעולות האיברים הפנימיים (לב, כלי
דם, ראות, מערכת עיכול, בלוטות זיעה). פשוט מאד, אך מסתבר שזו פעולה שנשכחת בזמן
סטרס ולא מצויה מספיק בתודעה של האדם בחיי היומיום.
אם נשימה מהירה ורדודה עם אחוזי חמצן נמוכים יחסית, משקפת למוח שהנה האדם מצוי במצוקה; או אז בהתאם, מערכות הגוף
יכנסו למערך התגוננות בפני אירוע סטרס (כפי שמפורט למעלה); הרי שבמצב הפוך, כלומר שימוש בטכניקת נשימה פונקציונלית, עמוקה, סדורה וקצובה המעלה את רמת החמצן VO2 - יועבר למוח מסר שהגוף מצוי במצב בטוח ורגוע (למרות שמבחינת הסיטואציה לתפיסתו של הפרט - זה לא כך). בהתאם, המערכת העצבית תקבל הוראה לגרום למערכות הגוף לתפקד כרגיל. אקט נשימתי זה אמור להשפיע על המערכת העצבית כולל "העצב - התועה" Nervus
Vagus
המעצבב את האיברים הפנימיים. כתגובה, ימתן "העצב - התועה" את תגובות מערכת העצבים הסימפתטית הפועלת במצבי דחק ויצור מבחינה עצבית מצב של רוגע ויכולת תפקוד אופטימלית.
בתמונה ניתן לראות את פלישת עצב הגולגולת: Vagus Nerve העצב התועה, אל מערך איברי הבטן והחזה. בתור שכזה הוא מהווה שליח יעיל של מערכת העצבים הפאראסימפתטית הממתנת והמאזנת. ניתן לנצל את הקשר הזה לתועלתנו בעזרת נשימה פונקציונלית. ראו על כך הסבר בקישורים כאן למטה.
היכולת לקשור תהליך נשימה פונקציונלי כגורם משפיע על המערכת העצבית, בכדי להיטיב את יכולת התפקוד - מעיד על רמה גבוהה של מודעות עצמית. אם כך, אתם נמצאים שם.
3. סקאלת תפקוד מנטלי ונפשי ביחס לעליה בקצב הלב והאדרנלין