תפקוד האדם בין המרחב האינטימי למרחב החברתי / גרשון קום
להבנת התפקוד הפיזי והמנטלי של האדם המרחב מומלץ להבין את יחסי הגומלין של האדם בתוך ארבעת המרחבים המקיפים אותו: המרחב האינטימי ברדיוס ממוצע של חצי מטר (במרכזו נמצא אנך מרכז הכובד הפיזי והמנטלי של האדם), המרחב ההיקפי השני: המרחב האישי, המרחב ההיקפי השלישי: המרחב החברתי ולבסוף המרחב האינסופי - המרחב הגלובלי.
כל תהליך פיזי ומנטלי מתרחש בין האדם לבין המרחבים המקיפים אותו. כך גם ניתוח תנועת גוף, הבנת מהלכים באמנויות לחימה. ומנגד: פתולוגיות נפשיות כמו חרדה חברתית כפי שטוענים במחקרם פרופ': Nur Givon Hadas Okon-Singer מהמחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת חיפה, הסבורים שקיים קשר בין התפישה - האישית של הסובלים מחרדה חברתית למימדי המרחבים סביבם.
במסגרת מסלול ההסמכה לתנועה טיפולית Shin Sen Do במרכז האקדמי וינגייט נלמדים גם פרקי קואצ'ריות - תנועתית במרחב. כיצד ניתן לסייע לזקוקים לכך לתפקד מהיבט מנטלי בצורה איכותית יותר. שתי דוגמאות הן: א. כיצד ניתן לצייד את הסובלים מביישנות והעדר מיומנויות - חברתיות בכלים מעשיים להתערות ולתפקד בצורה נורמטיבית באירוע חברתי רב משתתפים. ההדרכה מבוססת על ניתוח המרחב החברתי שלתוכו הביישן נדרש להתערות. אנחנו מכנים זאת מודל העץ. ב. על בסיס הבנת תורת המרחבים המקיפים את האדם, ניתן גם להדריך את המטופל הסובל ממה שמכונה "פחד קהל" כיצד להתגבר על פחד סובייקטיבי זה ולתפקד מול קהל שיושב מולך להאזין להרצאה לדוגמה.
סוגיה אחרת בנושא תפקוד מנטלי ופיזי של האדם בין המרחבים עוסקת בשאלה מדוע לעיתים אנשים (מרחב אינטימי) נמנעים מלסייע במרחב החברתי במקרה של צורך אמיתי ואף מציל חיים. כמו לדוגמה אלימות פיזית או אף סיוע לאדם בסכנת חיים. על כך מסבירם הפסיכולוגים Jon Derli & Bib Latana במחקרם שקיימות שלוש סיבות לכך: א. אפקט פיזור האחריות. אחרים מאמינים שיהיו כבר מי שיעזרו.
ב. כוחן של נורמות חברתיות. התבוננות בתגובות האחרים ובהתאם מתקבלת ההחלטה האם להתערב או לא מתערבים בסיטאוציה הדורשת התערבות..
ג. "הטיית האישור": נטיה פסיכולוגית לפרש מידע ודינמיקה בדרך שתואמת אמונה קיימת. או במילים אחרות: אם תרצו להאמין שמשהו אמיתי, אתם תראו אותו כאמיתי; וכך הדברים צריכים להתרחש.
סוגיה זו של פסיביות האדם בין המרחבים מובאת בהרחבה במאמר "כשאנשים טובים הופכים להיות פסיביים" | מגזין האינטרנט מהות החיים.
לסיכום: ארבעת המרחבים המקיפים כל אחד מאיתנו אינם מוחשיים בגבולות פיזיים, צבע או ריח. אך יש לראות את התנהלות עצמינו בתוך המרחבים האלה; בעיקר כשאנו משתדלים למכסם ולשפר את התפקוד המנטלי והפיזי בנינו לבין הסובבים אותנו.
